משימת המאדים הופ של איחוד האמירויות הגיעה למסלול סביבו הערב בשעה 17:30 לערך שעון ישראל לאחר שהתמרון שביצעו אנשי צוות הקרקע הצליח.
ב-19 ביולי 2020, משימת האמירויות מאדים אל-אמל (“תקווה” בערבית) – שוגרה ממרכז החלל טנגאשימה ביפן בדרכו למאדים. משימה זו, המאמץ הבין-כוכבי הראשון מסוגו שנבנה על ידי מדינה ערבית, מנוהלת ממרככז הבקרה במרכז החלל מוחמד בן ראשיד (MBRSC) באיחוד האמירויות הערביות בשיתוף עם מספר מוסדות מחקר ברחבי העולם.
הופ תבלה את השנתיים הקרובות באיסוף נתונים מדעיים חיוניים על האטמוספירה של מאדים.
אחד המכשירים העיקריים של החללית הוא ספקטרומטר האינפרא-אדום של איחוד האמירויות (EMIRS) שנבנה על ידי ASU יבחן פרופילי טמפרטורה, קרח, אדי מים ואבק באטמוספירה של מאדים. קרדיט: MBRSC/אסו/נאו/CU-LASP
שלב החדרת מסלול מאדים כלל הבערה של כמחצית מכמות הדלק במנועי התמרון של החללית כדי להאט אותה עד לנקודה שבה היא תילכד על ידי מאדים. הבעירה נמשכה כ-27 דקות והפחיתה את הגשושית ממהירות הנסיעה שלה של יותר מ-121,000 קמ”ש לכ-17,700 קמ”ש. בדיקת מכשיר טרום צריבה תבוצע כדי להבטיח שהגשוש מוכן לשלב מכריע זה.
כמראן שרף, ראש משימה המאדים של איחוד האמירויות ואנשי אוניברסיטת צפון אריזונה (NAU) כתבו בהודעה שפרסמו: “חללית המאדים הופ מגיעה ליעדה בתום מסע פיתוח בן שש שנים של הצוות במרכז החלל מוחמד בן ראשיד העובד יחד עם שותפי הידע שלנו. מדובר מסגרת זמן מואצת בסטנדרטים של משימה בין פלנטרית. המשימה שינתה באמת את היכולת של האמירויות בהנדסת מערכות חלל, מדע ומחקר והייתה לה השפעה חיובית עצומה על קהילת המדע שלנו בכלל.”
החללית נושאת שלושה אינטרפרומטרים, כמו הספקטרומטר האינפרא אדום למאדים של האמירויות (EMIRS) שפותח בשותפות עם בית הספר לחקר כדור הארץ וחלל באוניברסיטת מדינת אריזונה (ASU) והמחלקה לאסטרונומיה ומדע פלנטרי של NAU. מכשיר זה יהיה אחראי על חקירת התפלגות האבק, ענני הקרח והאוזון באטמוספירה התחתונה והאמצעית של מאדים.
המכשיר גם גם יעקוב אחר תנועת אדי המים והחום דרך האטמוספירה, ויספק למדענים מראה ייחודי של אטמוספירת מאדים והדינמיקה שמניעים אותה. אמר פיליפ כריסטנסן, פרופסור חברי ההנהלה ומדען פלנטרי ב ASU:
“העבודהעם המדענים והמהנדסים של איחוד האמירויות במשימת החלל הפלנטרית הראשונה שלהם הייתה חוויה חדשה ומדהימה עבורנו. הם הביאו הרבה התרגשות והתלהבות לפרויקט והיה תענוג אמיתי לעבוד איתם. מכשיר EMIRS יספק מבט חדש לחלוטין על האטמוספירה של מאדים, וכולנו מצפים לתגליות חדשות והבנה טובה יותר של האקלים של מאדים שהופ תיתן לנו.”
בנוסף מכילה החללית מצלמה(EXI) וספקטרומטר האולטרה סגול (EMUS), שניהם פותחו במעבדה לפיזיקה אטמוספרית וחלל (LASP) ב- אוניברסיטת קולורדו בבולדר. מצלמת EXI תסייע לאמירתים באמצעות צילום תמונות ברזולוציה גבוהה של האטמוספירה של מאדים ומדידת ריכוז מים, קרח, אבק, אירוסולים ואוזון באטמוספירה של מאדים. ספקטרומטר EMUS ימדוד מאפיינים גלובליים ושונות בתרמוספרה וכן את עטרת המימן והחמצן.
כריסטופר אדוארדס, פרופסור עוזר NAU ומדען פלנטרי אמר: לאחר שנסעה מיליוני קילומטרים מכדור הארץ למאדים בשבעת החודשים האחרונים, משימת מאדים של האמירויות עומדת לצאת לפרק הבא של משימתה ומטרתה הסופית. אני שמח לומר שאחרי אימות ביצועי המכשיר במהלך המסע למאדים, EMIRS מוכנה לבצע את המדידות שהצוות עבד לקראתן בחמש השנים האחרונות”.
המטרה הסופית של משימת הופ היא לספק תצוגה גלובלית חסרת תקדים של האטמוספירה של מאדים וללמוד עוד על טבעה הדינמי. כפי שהמשימות הקודמות הראו, למאדים יש היסטוריה סוערת והוא עדיין עולם פעיל מאוד, שכוחות רבים משנים את הנוף שלו באופן קבוע. על ידי תצית גלובלית עומדים המדענים ללמוד יותר על הקשרים בתוך ובין האטמוספרה העליונה והתחתונה.
המחקר אמור בסופו של דבר לשפוך אור נוסף על תהליך בריחת האטמנוספירה, שהיווה גורם מרכזי באבולוציה האקלימית והגיאולוגית של מאדים. לפני מיליארדי שנים, למאדים הייתה אטמוספרה צפופה יותר והוא הצליח לשמור על טמפרטורות חמות מספיק כדי לשמור על מים נוזליים על פני השטח שלו. עם זאת, האובדן האיטי של האטמוספירה שלו לחלל גרם לו להפוך מכוכב לכת חם ורך יותר לעולם הצחיח והקר ביותר שהוא היום.
הודות למסלול הייחודי של משימת התקווה, החללית תוכל לספק רמה כמעט מלאה של כיסוי יומי וגיאוגרפי, ולמעשה לעקוב אחר האטמוספירה של מאדים באותו אופן שבו לווייני מזג האוויר פועלים במסלול סביב כדור הארץ. הדבר יאפשר שיפור משמעותי בחיזוי מזג האוויר, דבר שיהיה בעל חשיבות חיונית כשיגיע הזמן לשלוח משימות אנושיות למאדים.
הנתונים שנאספו על ידי הופ גם יתנו למדענים תובנה גדולה יותר כיצד התפתח כוכב הלכת עם הזמן, המפתח להבנת האופן שבו כוכבי לכת ארציים (סלעיים) יכולים לקיים אקלים יציב ולתמוך בחיים. תובנה זו תאפשר לבנות מודלים אקלימיים מפורטים יותר שישמשו לאפיון כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש בעתיד (בתקווה למצוא עולמות ראויים למגורים מעבר למערכת השמש).
השייח מוחמד בן ראשיד אל מכתום (שליט אמירות דובאי ועל שמו נקרא ה- MBRSC), שם המשימה נבחר כדי להעביר מסר של תקווה ואופטימיות למיליוני צעירים ערבים המחפשים לתרום תרומות יקרות ערך לחקר החלל ולכל תחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה, אסטרונומיה ומתמטיקה.
עוד בנושא באתר הידען: